יום שבת של השבוע העשרים וחמישה בזמן הרגיל

דמיינו לרגע את בנימין שלנו, בן, עומד בשדה תעופה, פניו מופנות אל המסלול, עיניו עוקבות אחרי מטוס בואינג 737 הממריא אל על. באותו רגע, בתוך הרעש וההמולה, היה שקט פנימי בבן. הוא לא רק ראה מכונה; הוא ראה אפשרות. הוא ראה את 'קון צ'ים איירליינס' – חברת התעופה שרקח בדמיונו, לא כעסק, אלא כביטוי של חופש, של שמיים פתוחים, של יכולת להמריא מעל המגבלות של העולם הזה. הוא היה נער שחי את העתיד, שמוחו המבריק ניתח מערכות ענן מורכבות בעוד ליבו נשאר פשוט, נקי, מוכן לגעת באחרים בחסד שאין לו גבולות.

היום, ספר קהלת מציב בפנינו את המציאות העירומה של החיים: 'זכור את בוראך בימי בחורותיך, עד אשר לא יבואו ימי הרעה'. המילים הללו נשמעות כמעט אכזריות לאוזן האנושית, במיוחד כשאנחנו חושבים על בן, שנלקח מאיתנו בשיא פריחתו. אנחנו רואים את 'הכסף שניתק' ואת 'גולת הזהב שנשברה', ואנחנו שואלים: למה? למה נער שהיה כל כך מלא בחיים, כל כך מלא בחוכמה ובטוב לב, צריך לעזוב אותנו כל כך מוקדם? קהלת קורא לזה 'הבל', אבל כשאנחנו מביטים בבן, אנחנו לא רואים הבל. אנחנו רואים חיים שהיו יצירת אמנות של אהבה.

בבשורה של לוקס, ישוע אומר לתלמידיו מילים שקשה לשמוע: 'שימו את הדברים האלה באוזניכם: בן האדם עתיד להימסר לידי בני אדם'. התלמידים לא הבינו. הם פחדו לשאול. הם היו כל כך עסוקים בתהילה של הניסים, ביופי של הדרך, שהם לא יכלו להכיל את האמת של הצלב. ישוע, לעומת זאת, לא בורח מהאמת. הוא יודע שהדרך אל התחייה עוברת דרך המסירה, דרך האובדן, דרך הסבל. הוא לא מציע להם תשובות פילוסופיות; הוא מציע להם את נוכחותו בתוך הכאב.

אלן, ת'או, ראיין – שלושה חודשים עברו מאז שבן עלה אל האור, ונדמה שהזמן עומד מלכת. אני יודע שהבית שקט, שהפינות שבהן בן נהג לשבת, המחשב שבו עבד, המקומות שבהם תכנן את עתידו – כולם נושאים את הנוכחות החסרה שלו. אני יודע שיש לילות שבהם הגעגוע הופך למשא כבד, ואתם מוצאים את עצמכם שואלים שאלות שאין להן מענה אנושי. אולי המחשבות נודדות לאותם רגעים שבהם הייתם רוצים להחזיר את הזמן לאחור, אולי האבן של האשמה העצמית – המחשבה שאולי פספסתם משהו, שאולי היה סימן שלא ראיתם – עדיין מונחת בכיס שלכם, כבדה ומעיקה.

אני מבקש מכם היום, בשם האמת של הבשורה: הניחו את האבן הזו. הניחו אותה עכשיו, למרגלות הצלב. אלוהים אינו מאשים אתכם. המחלה שבן נלחם בה לא הייתה תוצאה של שום מחדל, שום רשלנות, שום דבר שאתם עשיתם או לא עשיתם. אלוהים לא שלח את הסבל הזה, ואלוהים לא מחפש אשמים. בן לא נפל קרבן לשום טעות אנושית; הוא נשא צלב שאיש לא יכול היה להסיר ממנו. אתם לא החמצתם דבר. אלוהים אוהב אתכם אהבה שאינה תלויה בדבר, והוא מבקש מכם לשחרר את האשמה העצמית הזו, כי היא לא מגיעה מכם, והיא לא מגיעה ממנו. היא שקר של הצער, ואתם ראויים לחופש של הסליחה. אלוהים לא מאשים את ההורים שאהבו את בנם עד כלות הנפש. הוא רק אוסף את דמעותיכם בנאד העור שלו.

תחשבו על הלב של בן. תחשבו על הנער בן ה-15 שאמר לכם שהוא מוכן להעניק את כל קופת החיסכון שלו כדי לעזור לדודו ויליאם. הוא לא שבר אותה, הוא לא רוקן אותה – הוא פשוט הציע. זהו לב של אלוהים. זהו לב שלא יודע חשבונות, לב שחי את הנצח עוד לפני שהגיע אליו. זהו הלב של 'קון צ'ים איירליינס' – חברת התעופה שבן חלם עליה, לא כעסק, אלא כביטוי של שמחה ושל חופש. האהבה שלו לא נפסקה ביום שבו הוא עזב; היא ממשיכה לזרום דרך הבאר שפתחתם בווייטנאם, דרך המים שמשקים את הצמאים בשמו, דרך הטוב שאתם זורעים בעולם בכל יום שבו אתם בוחרים להמשיך לחיות, למרות הכאב.

ראיין, אחיך בן גאה בך כל כך. הוא רואה אותך ממשיך ללמוד, ממשיך לחקור, ממשיך להיות הנער המבריק שאתה. הקשר ביניכם לא נקטע. הוא אחיך הגדול, והוא מחכה לך בתוך האהבה של אלוהים. בכל פעם שאתה מרגיש את האהבה של ההורים שלך סביבך, דע שבן מחייך אליך. האהבה הזו היא הגשר שחוצה את הנצח. אל תפחד להמשיך לחלום בשבילו ובשבילך. אל תפחד להיות מי שאתה, כי בך חי חלק מהאור של בן.

קהלת אומר 'הבל הבלים', אבל הוא לא הכיר את ישוע. הוא לא הכיר את האהבה שמנצחת את המוות. בן נמצא עכשיו בסעודת הנצח. הוא כבר לא צריך מטוסים כדי להגיע אל השמיים – הוא כבר שם. הוא כבר לא צריך קופת חיסכון, כי הוא נמצא בתוך האוצר האינסופי של אהבת אלוהים. הוא זוכר את כל האהבה שנתתם לו, והוא מתפלל עבורכם בכל רגע. אל תתנו לצער להפוך לאדמה יבשה. תנו לאהבה של בן להמשיך להשקות את חייכם.

היום, קחו איתכם דבר אחד קטן: עשו מעשה אחד של חסד בשמו של בן. אל תספרו לאיש. תנו חיוך לאדם שמרגיש בודד, עזרו למישהו שנושא משא כבד, הניחו טיפה של אהבה במקום שבו יש יובש. תנו לאהבה של בן להמשיך לזרום דרככם אל העולם הזה. תנו לזיכרון שלו להיות המים שמלחחים את האדמה היבשה שלכם. בן יקר, נער של מוח מבריק ולב של זהב, התפלל עבור אביך אלן, אמה ת'או ואחיך ראיין. שמור עליהם מלמעלה, ולמד אותנו כולנו להביט אל השמיים בעיניים פקוחות של אמונה. נוח בשלום באורו של המשיח, עד שנפגש כולנו בסעודת הנצח. אמן.