בשם האב והבן ורוח הקודש. אנו מתכנסים היום בלב שקט ובאמונה שלמה כדי להפקיד את יקירינו בידי רחמיו האינסופיים של אלוהים.
אדון, רחם עלינו. משיח, רחם עלינו. אדון, רחם עלינו.
דמיינו לרגע את בנימין, את בן שלנו, יושב בפינת החדר, מרוכז כולו בשרטוט של מטוס נוסעים. הוא לא סתם צייר מטוסים; הוא חלם את 'קון צ'ים איירליינס' (Con Chim Airlines) בדייקנות של מהנדס ובדמיון של נער שראה את השמיים לא כגבול, אלא כבית. הוא היה נער של פרטים, של סדר, של הבנה עמוקה שכל דבר גדול מתחיל בתכנון קפדני ובסבלנות אין קץ. הוא היה מוצא שקט בתוך המורכבות של קוד תוכנה או בשרטוט של נתיב טיסה, כי בתוך הסדר הזה הוא מצא את היופי של הבריאה. אתם זוכרים את החיוך שלו כשהוא דיבר על המטוסים שלו? זה לא היה רק משחק; זו הייתה הדרך שלו לומר שהשמיים הם המקום שאליו הוא שייך.
היום, בספר חכמת שלמה, אנחנו שומעים מילים שנוגעות בלבכם ובכאבכם בצורה הכי ישירה שיש: 'נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים בְּיַד אֱלוֹהִים, וְלֹא יִגַּע בָּהֶם כָּל מַכְאוֹב'. המילים האלו הן לא תיאוריה; הן הבטחה של אלוהים עצמו. הוא אומר לנו שגם אם נדמה לנו שהם הלכו, שהם נעלמו, האמת היא שהם נמצאים בתוך אהבתו הבטוחה ביותר. 'כְּזָהָב בַּכּוּר בְּחָנָם, וּכְעוֹלַת זֶבַח קִבְּלָם'. בן היה נער של אור, נער של חסד, והיום הוא זורח לפני פני האל.
אלן ות'או, אני יודע שהשקט בבית שלכם לפעמים צועק. אני יודע שהכיסא הריק של בן הוא לא 'רווח', הוא אובדן שאין לו מילים. אתם מסתכלים על החיים שלכם מאז חודש יוני, ואתם שואלים: איפה הנחמה? אתם נושאים את משא האשמה, את השאלה המייסרת שחוזרת בכל לילה: 'האם עשיתי מספיק? אולי אם הייתי שם לב לסימן קטן, הכל היה נראה אחרת?'.
אני רוצה לומר לכם את האמת הזו היום, בבירור וברוך, כי היא חייבת להישמע בחדרי הלב שלכם: אתם לא אשמים. שום החלטה שלכם, שום רגע של חוסר ערנות, שום דבר ממה שנעשה או לא נעשה מעולם לא הביא את המחלה הזו לפתחי ביתכם. אלוהים אינו מעניש את אלה שהוא אוהב, ואהבת הורית אינה מודדת את כוחה בסבל. בן לא נשא את הצלב הכבד הזה בגלל שגיאה אנושית כלשהי. הניחו מעל ליבכם את האבן הזו של האשמה המדומה; היא אינה שייכת לכם. הייתם ההורים המדויקים, המסורים והאוהבים שבן היה צריך לאורך כל מסע חייו הקצר והמופלא. אלוהים מכיר את הדמעות שזלגו בלילות, והוא עוטף אתכם בחסד שאינו דורש חשבון נפש מעוות. אתם חופשיים מהאשמה הזו.
בבשורה של היום, ישוע אומר לנו: 'כָּל אֲשֶׁר יִתֵּן לִי הָאָב יָבוֹא אֵלַי, וְאֶת הַבָּא אֵלַי לֹא אַדִּיחַ הַחוּצָה'. תחשבו על המילים האלו. בן לא נדחה. בן לא הלך לאיבוד. הוא הגיע אל ישוע, והוא התקבל בחיבוק של אהבה שאין לה סוף. ישוע אומר: 'וְזֶהוּ רְצוֹן הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי, שֶׁלֹּא אֲאַבֵּד מִמֶּנּוּ דָּבָר'. בן הוא ה'דבר' הזה. הוא יקר ללב של אלוהים. הוא לא נשכח בתוך הנצח; הוא נמצא בבטחה, מוכן לתחייה ביום האחרון.
בן שלנו היה נער של חמלה. זוכרים את הסיפור על קופת החיסכון שלו? הוא רצה להציע את כל מה שהיה לו כדי לעזור לדודו ויליאם שחלה. הוא לא שבר את הקופה, הוא לא עשה מזה רעש, הוא לא חיפש כבוד. הוא פשוט הציע את כל מה שהיה לו, כי הלב שלו היה מונח במקום הנכון. הוא לא חיפש את המקום הראשון בשולחן; הוא חיפש את המקום שבו הוא יכול לאהוב. זה היה לב של קדוש – לב שלא מחזיק דבר לעצמו, אלא מבין שהכל שייך לאהבה.
התפנית המנחמת של היום היא לדעת שבן לא עזב אותנו. הוא פשוט עבר למקום שבו האור בוהק יותר. הוא חלק מהקהל העצום שהבטיח לנו אלוהים. תחשבו עליו שם, בבנקט של השמיים, חופשי מכל כאב, מחייך את אותו חיוך שאתם זוכרים כל כך טוב. הוא לא נמצא בבדיקות רפואיות, הוא לא נמצא במאבק, הוא נמצא בבית. והוא מביט בכם, אלן ות'או, ובראיין, באהבה שאין לה סוף.
ראיין, אחיך היקר, אני מדבר אליך עכשיו. אני יודע כמה אתה מתגעגע אליו, כמה חסר הצחוק שלו והנוכחות שלו בבית. אל תפחד להמשיך ללכת קדימה, לחלום את החלומות שלך, להיות אתה עצמך. בן אינו מתחרה בחיים שלך; הוא השומר השקט שלך, העוגן שבלב שלך. כל צעד שאתה עושה קדימה, כל הצלחה שלך בבית הספר או בחיים, היא חלק מהשמחה שלו מלמעלה. אתה נושא בך את האור שלו, והאור הזה חזק מספיק כדי להאיר גם את הלילות החשוכים ביותר.
ואתם, אלן ות'או, ההורים הנושאים את המשא הכבד מכולם – אל תפחדו לתת לעצמכם לנוח בתוך זרועותיו של אלוהים. בן נמצא עכשיו במקום שאין בו עוד בדיקות רפואיות, אין בו עוד קושי, אלא רק שלווה אינסופית בבית האב. הוא מביט בכם מן המרומים בחיוך הרגיל שלו, ומזכיר לכם שוב ושוב שהאהבה שקשרה ביניכם לעולם אינה מתה. היא רק עברה למקום שבו אין לה עוד גבולות.
לכן, כשאנו יוצאים מכאן היום אל תוך השגרת היום-יום, בואו ניקח איתנו דבר אחד קטן ופשוט: עשו מעשה אחד של חסד קטן בסתר, בלי שאף אחד ידע, בשמו של בן. תנו חיוך למישהו עייף, עזרו לאדם שנושא משא כבד באותה עדינות שקטה שבן חי בה. תנו לאהבה הזו להמשיך לזרום דרך הידיים שלכם, דרך הלבבות שלכם. לכו בשלום, והיו בטוחים שבן חי, אתם עטופים לעד באהבה ששום מוות בעולם אינו יכול לשבור.
For the intentions entrusted to Ben on our prayer wall:
בפקודת המושיע ועל פי תורתו האלוהית, אנו מעזים לומר:
אבינו שבשמים, יתקדש שמך, תבוא מלכותך, יעשה רצונך כבשמים כן בארץ. לחם חוקנו תן לנו היום, סלח לנו על חטאינו, כאשר אנו סולחים גם לאלה שחטאו לנו; ואל תביאנו לידי ניסיון, כי אם הצילנו מן הרע. אמן.
יהי רצון שאלוהים ינחם אתכם בדרכו שלו, ויעניק לכם שלום שאין לו סוף. לכו בשלום ובאהבה.
✝ יברך אתכם האל הכול יכול: האב, והבן, ורוח הקודש. אמן.