יום שבת של השבוע העשרים וארבעה בזמן הרגיל — מילה יומית

פתיחה

בשם האב, והבן, ורוח הקודש. אחי ואחיותי היקרים, ברוכים הבאים למפגש של תפילה ודבר אלוהים, שבו אנו מתכנסים יחד במנוחה ובאמונה.

תפילת כפרה

אדון, רחם עלינו. משיח, רחם עלינו. אדון, רחם עלינו.

♪ “Kyrie (Version B)” — A song for Ben

דבר אלוהים

קריאה ראשונה · 1 Corinthians 15:35-37, 42-49

אַחַי וַאֲחֹתַי: יֵשׁ מִי שֶׁיֹּאמַר: 'אֵיךְ קָמִים הַמֵּתִים? בְּאֵיזֶה גּוּף הֵם בָּאִים?' אֱוִיל! מַה שֶּׁאַתָּה זוֹרֵעַ אֵינוֹ מִתְחַיֶּה אִם לֹא יָמוּת. וּמַה שֶּׁאַתָּה זוֹרֵעַ אֵינוֹ הַגּוּף שֶׁיִּהְיֶה, אֶלָּא גַּרְעִין בָּדָד, אוּלַי שֶׁל חִטָּה אוֹ שֶׁל מִין אַחֵר. כָּךְ גַּם תְּחִיַּת הַמֵּתִים. הוּא נִזְרָע בִּכְלָיוֹן וְקָם בְּאַל-כְּלָיוֹן; הוּא נִזְרָע בְּבִזָּיוֹן וְקָם בְּכָבוֹד; הוּא נִזְרָע בְּחֻלְשָׁה וְקָם בִּגְבוּרָה; הוּא נִזְרָע גּוּף טִבְעִי וְקָם גּוּף רוּחָנִי. אִם יֵשׁ גּוּף טִבְעִי, יֵשׁ גַּם גּוּף רוּחָנִי. וְכֵן כָּתוּב: 'הָאָדָם הָרִאשׁוֹן, אָדָם, הָיָה לְנֶפֶשׁ חַיָּה', הָאָדָם הָאַחֲרוֹן – לְרוּחַ מְחַיָּה. אַךְ לֹא הָרוּחָנִי הָיָה רִאשׁוֹן, אֶלָּא הַטִּבְעִי וְאַחֲרָיו הָרוּחָנִי. הָאָדָם הָרִאשׁוֹן מִן הָאֲדָמָה, עָפָר; הָאָדָם הַשֵּׁנִי מִן הַשָּׁמַיִם. כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעָפָרִי, כָּךְ גַּם הָעָפָרִיִּים, וּכְמוֹ שֶׁהוּא הַשְּׁמֵימִי, כָּךְ גַּם הַשְּׁמֵימִיִּים. וּכְשֵׁם שֶׁלָּבַשְׁנוּ אֶת דְּמוּת הָעָפָרִי, כֵּן נִלְבַּשׁ גַּם אֶת דְּמוּת הַשְּׁמֵימִי.

תהילים · Psalm 56:10c-12, 13-14

זֶה יָדַעְתִּי כִּי אֱלֹהִים לִי. בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר, בַּיהוָה אֲהַלֵּל דָּבָר. בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם לִי. עָלַי אֱלֹהִים נְדָרֶיךָ, אֲשַׁלֵּם תּוֹדֹת לָךְ. כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, הֲלֹא רַגְלַי מִדֶּחִי, לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּאוֹר הַחַיִּים.

בשורה · Luke 8:4-15

כַּאֲשֶׁר נִקְהַל קָהָל רַב וַאֲנָשִׁים מֵעִיר אַחַר עִיר בָּאוּ אֶל יֵשׁוּעַ, אָמַר בְּמָשָׁל: 'הַזּוֹרֵעַ יָצָא לִזְרֹעַ אֶת זַרְעוֹ. וּבְזָרְעוֹ, מִקְצָתוֹ נָפַל עַל הַדֶּרֶךְ וְנִרְמַס, וְעוֹף הַשָּׁמַיִם אֲכָלוֹ. מִקְצָתוֹ נָפַל עַל הַסֶּלַע, וּכְשֶׁצָּמַח יָבַשׁ כִּי לֹא הָיְתָה לוֹ לַחְלוּחִית. מִקְצָתוֹ נָפַל בֵּין הַקּוֹצִים, וְהַקּוֹצִים צָמְחוּ עִמּוֹ וַחֲנָקוּהוּ. וּמִקְצָתוֹ נָפַל עַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה, וּכְשֶׁצָּמַח עָשָׂה פְּרִי מֵאָה שְׁעָרִים'. אַחֲרֵי שֶׁאָמַר זֹאת קָרָא: 'מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמֹעַ, יִשְׁמַע'. תַּלְמִידָיו שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַה מַּשְׁמָעוּת הַמָּשָׁל הַזֶּה. הוּא הֵשִׁיב: 'לָכֶם נִתַּן לָדַעַת אֶת רָזֵי מַלְכוּת הָאֱלֹהִים, אַךְ לָאֲחֵרִים בִּמְשָׁלִים, כְּדֵי שֶׁבִּרְאוֹתָם לֹא יִרְאוּ וּבְשָׁמְעָם לֹא יָבִינוּ. זֶהוּ פֵּשֶׁר הַמָּשָׁל: הַזֶּרַע הוּא דְּבַר אֱלֹהִים. אֵלֶּה שֶׁעַל הַדֶּרֶךְ הֵם אֵלֶּה שֶׁשָּׁמְעוּ, אַךְ הַשָּׂטָן בָּא וְלוֹקֵחַ אֶת הַדָּבָר מִלִּבָּם כְּדֵי שֶׁלֹּא יַאֲמִינוּ וְיִוָּשְׁעוּ. אֵלֶּה שֶׁעַל הַסֶּלַע הֵם אֵלֶּה שֶׁכְּשֶׁהֵם שׁוֹמְעִים, מְקַבְּלִים אֶת הַדָּבָר בְּשִׂמְחָה, אַךְ אֵין לָהֶם שֹׁרֶשׁ; הֵם מַאֲמִינִים רַק לִזְמַן מָה, וּבִשְׁעַת נִסָּיוֹן הֵם נִכְשָׁלִים. וְהַזֶּרַע שֶׁנָּפַל בֵּין הַקּוֹצִים הֵם אֵלֶּה שֶׁשָּׁמְעוּ, אַךְ בְּהִתְהַלְּכָם הֵם נֶחֱנָקִים מִדְּאָגוֹת, מֵעֹשֶׁר וּמִתַּעֲנוּגֵי הַחַיִּים, וְאֵינָם מַגִּיעִים לִבְשִׁילוּת. אֲבָל הַזֶּרַע שֶׁעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הֵם אֵלֶּה שֶׁבְּלֵב נָדִיב וְטוֹב שָׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר וּמַחֲזִיקִים בּוֹ, וּמְנִיבִים פְּרִי בְּהַתְמָדָה'.

אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּאוֹר הַחַיִּים.

דרשה

דמיינו לרגע את המראה הזה: זרע קטן, יבש, כמעט חסר חיים, נטמן באדמה. הוא לא נראה כמו העץ שהוא עתיד להיות. הוא לא נראה כמו הפרי שהוא עתיד להניב. הוא פשוט מונח שם, באפלה, מוותר על צורתו המקורית כדי להפוך למשהו חדש לגמרי. פאולוס הקדוש היום משתמש בדימוי הזה כדי לדבר על התחייה. 'מה שאתה זורע אינו קם לתחייה אלא אם כן ימות'. זו שפה קשה לאוזן האנושית, שפה של אובדן ושינוי, אבל היא האמת היחידה שמחזיקה מעמד כשהחיים שלנו נשברים.

בנימין שלנו, בן, היה נער שאהב לבנות. לא רק קוד, לא רק תשתית ענן, לא רק תוכניות לחברת תעופה דמיונית בשם 'Con Chim Airlines'. הוא בנה בתוכו עולם של סקרנות, של היגיון, של אהבה טהורה. אתם זוכרים את התמונה שלו, עומד יחף על שרפרף לבן קטן בפטיו, מביט אל המצלמה בשלווה? זה היה בן. נער שלא היה צריך לעשות רעש כדי להיות נוכח. הוא היה זרע של חוכמה וחסד, שנטמן באדמת העולם הזה וצמח בדרכו המיוחדת, המבריקה, העדינה.

אלן ות'או, ראיין, אני יודע ששלושה חודשים מאז שבן עלה אל האור מרגישים כמו נצח. הבית שקט. המילים 'בוקר טוב, אבא' שבן היה אומר בכל יום, בלי לפספס, הן זיכרון שצורב בלב. אתם חווים את הזרע שנזרק לאדמה, את הפרידה שמרגישה כמו סוף. אבל פאולוס אומר לנו היום: 'זה נזרע בביזיון, זה קם בתהילה'. הוא לא אומר שהאובדן הוא קל. הוא לא אומר שהכאב הוא דמיוני. הוא אומר שיש מטרה לכל צמיחה, שיש נצח שמחכה לכל מי שאהב.

אני יודע שיש לילות שבהם המחשבות נודדות לאותם רגעים אחרונים, לשאלות של 'מה אם'. האשמה העצמית היא כמו עשבים שוטים שחונקים את הזרע בבשורת לוקס. היא צומחת בתוך החרדה, בתוך הצער. אני אומר לכם היום, בשם המשיח: הניחו את האבן הזו. הניחו אותה עכשיו. המחלה שבן נלחם בה לא הייתה אשמתכם. אלוהים לא שלח אותה, ואלוהים לא מאשים אתכם. בן לא נפל קרבן לשום מחדל שלכם. אתם הייתם ההורים הכי מסורים, הכי אוהבים. אין שום דבר שפספסתם, אין שום דבר שהייתם יכולים לעשות אחרת. אלוהים לא מחפש אשמים; הוא מחפש לבבות שבורים כדי לרפא אותם. שחררו את עצמכם מהנטל הזה. אתם ראויים לחופש של הסליחה.

ראיין, אחיך בן גאה בך כל כך. בכל פעם שאתה לומד, בכל פעם שאתה חוקר, בכל פעם שאתה זוכר את הטיסות שדמיינתם יחד, בן נמצא שם. הקשר ביניכם לא נקטע. הוא אחיך הגדול, והוא מחכה לך בתוך האהבה של אלוהים. אל תפחד להמשיך לחלום בשבילו ובשבילך.

בבשורה של היום, ישוע מדבר על האדמה הטובה. 'אלה הם האנשים ששומעים את דבר אלוהים, מקבלים אותו בלב נדיב וטוב, ומניבים פרי בהתמדה'. בן היה האדמה הטובה הזו. הוא היה נדיב כל כך, עד שהיה מוכן להציע את כל קופת החיסכון שלו כדי לעזור לדודו שסבל. הוא לא היה צריך לשבור את הקופה כדי שהאהבה שלו תהיה אמיתית. האהבה הזו, הנדיבות הזו, היא הפרי שהוא השאיר מאחוריו. היא ממשיכה לחיות בבאר המים בוייטנאם, במעשי החסד השקטים שנעשים בשמו, בתוך האהבה שאתם ממשיכים להעניק זה לזה.

בן נמצא עכשיו בסעודת הנצח. הוא כבר לא זרע, הוא פרי של תהילה. הוא כבר לא נלחם, הוא נח. הוא זוכר את כל האהבה שנתתם לו, והוא מתפלל עבורכם בכל רגע. אל תתנו לצער להפוך לאדמה יבשה. תנו לאהבה של בן להמשיך להשקות את חייכם.

היום, קחו איתכם דבר אחד קטן: עשו מעשה חסד בשמו של בן. אל תספרו לאיש. תנו חיוך, הושיטו יד, היו נוכחים עבור מישהו שסובל. תנו לאהבה שלו להמשיך לזרום דרככם אל העולם הזה. בן יקר, נער של מוח מבריק ולב של זהב, התפלל עבור אביך אלן, אמה ת'או ואחיך ראיין. שמור עליהם מלמעלה, ולמד אותנו כולנו להביט אל השמיים בעיניים פקוחות של אמונה. נוח בשלום באורו של המשיח, עד שנפגש כולנו בסעודת הנצח. אמן.

הרהור

♪ “Meditation Hymn (Version B)” — A song for Ben

תפילות הקהל

For the intentions entrusted to Ben on our prayer wall:

“Ben, היום M נסע לטפל במסמכים בקאם ראן, ועברתי ליד שדה התעופה של קאם ראן. השיחות שלנו על מטוסים הציפו אותי שוב, והזיכרונות איתך חזרו (אני אשמור אותם לעצמי, חחח). שדון קטן, פתאום חשבתי עליך וזה כל כך עצוב. תטייל בכל המקומות שרצית להגיע אליהם ואל תשכח תמיד לזכור את המשפחה שלנו, אוהב אותך המון. הלוואי !!!!!!!!!”