יום חמישי של השבוע העשרים ושלושה בזמן הרגיל

דמיינו לרגע את הנער הזה, בן, יושב ליד אביו בשדה תעופה, העיניים שלו סורקות את המסלול, מחפשות את הצללית המוכרת של בואינג 737. הוא לא רק רואה מטוס; הוא רואה את הפלא של ההנדסה, את הקשר בין שמיים לארץ, את האפשרות להגיע רחוק. הוא היה נער של סקרנות אינסופית, מוח שהיה מסוגל לצלול לתוך הקוד המורכב ביותר, אך לב שהיה פתוח תמיד, רך וקשוב. יש משהו בנער הזה, בבנימין שלנו, שמהדהד היום בתוך מילותיו של פאולוס הקדוש אל הקורינתים: 'הידע מנפח בגאווה, אך האהבה בונה'.

פאולוס מדבר על הידע שעלול להטעות, על האמונה שאנו יודעים הכל, בעוד שהאמת היא שרק האהבה היא זו שבונה באמת. בן ידע הרבה – הוא היה מבריק, הוא היה חוקר, הוא היה אדריכל של רעיונות. אבל מה שהגדיר אותו באמת לא היה מה שהיה בראשו, אלא מה שהיה בלב שלו. חשבו על אותו רגע שבו בן, בגיל חמש עשרה, הציע להעניק את כל קופת החיסכון שלו כדי לעזור לדודו ויליאם שחלה. הוא לא שבר את הקופה, הוא לא פיזר את המטבעות, כי לא היה צורך בכך – אבל ההצעה עצמה, הנכונות הזו של נער לתת את כל מה שיש לו עבור אדם אחר, זוהי האהבה שבנה פאולוס. זוהי האהבה שאינה מחזיקה דבר לעצמה.

אני יודע, אלן ות'או, שאתם סוחבים אבן כבדה של שאלות. אתם תוהים אם יכולתם לעשות יותר, אם היה סימן שפספסתם, אם הדרך שבה התנהלו הדברים הייתה יכולה להיות אחרת. אני מבקש מכם, בשם האהבה שבן רחש לכם, הניחו את האבן הזו. אלוהים אינו מעניש, ואלוהים אינו מחפש אשמים. בדיוק כפי שישוע ענה פעם על השאלות סביב הסבל בעולם, כך גם כאן: בן לא נפל קרבן לשום מחדל שלכם, שום טיפול שניתן או לא ניתן. הוא נשא צלב שאיש לא יכול היה להסיר ממנו, והוא נשא אותו ביופי ובאצילות שרק נשמות גדולות מסוגלות להן. אתם לא החמצתם דבר. אלוהים אינו מאשים אתכם, ואסור לכם להאשים את עצמכם. שחררו את האשמה ותנו ללב שלכם לנשום.

בבשורה של היום, ישוע מציב בפנינו אתגר שנראה בלתי אפשרי: 'אהבו את אויביכם, עשו טוב לשונאיכם'. הוא קורא לנו לאהוב לא רק את מי שאוהב אותנו, אלא להרחיב את המעגל, לתת מבלי לצפות לתמורה. זוהי האהבה של אלוהים, שהיא חסד גמור. והנה, בן לימד אותנו את זה בדרכו השקטה. הוא לא ביקש תמורה כשהציע את עזרתו. הוא פשוט אהב. הוא היה 'Con Chim Airlines' של אהבה – תמיד מוכן להמריא, תמיד מוכן להגיע למי שזקוק לו, עם חיוך של נער שלא מכיר גבולות.

ראיין, אחיך בן נמצא בלב שלך. אני יודע כמה אתה מתגעגע אליו, כמה חסר לך הצחוק שלו, השותפות שלכם, הטיולים והחלומות שחלמתם יחד. דע לך שבן לא נעלם אל שום מקום רחוק. הוא אחיך הגדול ששומר עליך ממרומי שמיים, הוא מחייך אליך כשאתה ממשיך ללמוד, לשחק, ולחיות את החיים בגבורה. אל תפחד להמשיך לחלום, כי האהבה שלו אליך חזקה מן המוות. הוא רואה אותך בכל פעם שאתה זוכר את הטיולים שלכם, את הרגעים שבהם צחקתם יחד.

העולם הזה אכן עובר, כפי שאומר פאולוס. אבל האהבה שבן העניק לכם, והאהבה שאלוהים מעניק לכם ברגע זה ממש – היא נצחית. אלוהים לא רוצה שתהיו חזקים כל הזמן. הוא רוצה שתהיו אמיתיים. הוא רוצה שתבכו כשצריך, שתצעקו לשמיים כשכואב, ותדעו שהוא שם, אוסף כל דמעה. הוא לא רחוק. הוא נמצא בתוך השקט שלכם.

מה ניקח איתנו היום כשנצא מהדלת הזו? משהו פשוט. היום, עשו מעשה אחד של חסד בשמו של בן. בלי שאף אחד ידע. תנו חיוך לאדם שמרגיש בודד, עזרו למישהו שנושא משא כבד. תנו לאהבה של בן להמשיך לזרום דרככם אל העולם. תנו לאהבה שלו להיות המים שמלחחים את האדמה היבשה שלנו. בן יקר, נער של מוח מבריק ולב של זהב, התפלל עבור אביך אלן, אמה ת'או ואחיך ראיין. שמור עליהם מלמעלה, ולמד אותנו כולנו להביט אל השמיים בעיניים פקוחות של אמונה. נוח בשלום באורו של המשיח, עד שנפגש כולנו בסעודת הנצח.