בשם האב, והבן, ורוח הקודש. אנו מתכנסים כאן היום, תחת חסותו של אלוהים, כדי למצוא נחמה באורו של המשיח.
אדוני, רחם עלינו. משיח, רחם עלינו. אדוני, רחם עלינו.
דמיינו לרגע את הרגע שבו נער צעיר, מלא בסקרנות, עומד מול מפה גדולה של העולם. הוא לא רואה רק קווים וצבעים; הוא רואה נתיבים, הוא רואה את האופק, הוא רואה את הפלא שבו מכונות ענק חוצות ימים ויבשות. בן, בנימין שלנו, היה נער כזה. הוא היה נער שאהב את השמיים, שחלם על 'Con Chim Airlines', נער שמוחו המבריק ניתח את העולם בדיוק שבו אחרים רק העיפו מבט. אבל כשאני חושב על בן היום, אני לא חושב רק על המוח המבריק שלו, אלא על הדרך שבה הוא הביט באנשים. הוא ראה את האנשים סביבו לא כעוברי אורח, אלא כעולמות שלמים שראויים לאהבה.
היום, כשאנחנו קוראים באיגרת אל הקורינתים את דבריו של פאולוס, 'העולם במתכונתו הנוכחית עובר', אנחנו מרגישים את האמת הזו בתוך הבית שלנו. אלן ות'או, אתם מרגישים את זה בכל בוקר. אתם מרגישים את זה בנעליים שנשארו במקומן, בחדר שבו הקודים של בן עדיין מחכים על המסך, בשתיקה שמרעידה את קירות הבית. פאולוס אומר: 'מי שבוכה, כאילו אינו בוכה'. זה לא אומר שלא כואב. זה אומר שהכאב אינו המילה האחרונה. הכאב הוא רק פתח שדרכו האור של הנצח מנסה לחדור פנימה.
אני יודע שיש ימים שבהם אתם מרגישים שהאדמה נשמטה תחת רגליכם. אתם שואלים את עצמכם שוב ושוב: האם פספסנו משהו? האם יכולנו לעשות יותר? אני מבקש מכם, בשם האהבה שבן רחש לכם, הניחו את האבן הזו. אלוהים לא שלח את המחלה, ואלוהים לא מעניש אתכם על שום דבר. בן לא נפל קרבן לשום מחדל. הוא נשא צלב שאיש לא יכול היה להסיר ממנו, והוא נשא אותו ביופי ובאצילות שרק נשמות גדולות מסוגלות להן. אתם לא החמצתם דבר. אתם הייתם האור שלו, ואתם נשארים האור שלו.
בבשורה של היום, ישוע מביט בתלמידיו ואומר: 'אשריכם העניים, כי לכם מלכות האלוהים'. הוא לא משבח את העוני כשלעצמו, הוא משבח את התלות המוחלטת באלוהים. בן ידע את זה. תחשבו על אותו רגע שבו הוא הציע את כל קופת החיסכון שלו כדי לעזור לדודו ויליאם. הוא לא שבר את הקופה, הוא לא פיזר את הכסף, אבל הוא הציע את הכל. זוהי האהבה שאינה מחזיקה דבר לעצמה. זהו הלב של בן: נער שהיה מוכן להעניק את כל מה שהיה לו, כדי שאחרים ירגישו פחות לבד.
ראיין, אחיך בן נמצא בלב שלך. הוא רואה אותך בכל פעם שאתה זוכר את הטיולים שלכם, את החלומות על המטוסים, את הצחוק המשותף. אל תפחד להמשיך לחיות בגבורה. בן לא עזב אותך; הוא מלווה אותך בדרכך. הוא רוצה שתמשיך לחקור, שתמשיך להיות הסקרן והחכם שאתה, כי האהבה שלו אליך חזקה מכל מרחק.
העולם הזה אכן עובר, כפי שאומר פאולוס. המטוסים שבן אהב ינחתו וימריאו, הטכנולוגיות ישתנו, אבל האהבה שבן העניק לכם, והאהבה שאלוהים מעניק לכם ברגע זה ממש – היא נצחית. אלוהים לא רוצה שתהיו חזקים כל הזמן. הוא רוצה שתהיו אמיתיים. הוא רוצה שתבכו כשצריך, שתצעקו לשמיים כשכואב, ותדעו שהוא שם, אוסף כל דמעה. הוא לא רחוק. הוא נמצא בתוך השקט שלכם.
מה ניקח איתנו היום כשנצא מהדלת הזו? משהו פשוט. היום, עשו מעשה אחד של חסד בשמו של בן. בלי שאף אחד ידע. תנו חיוך לאדם שמרגיש בודד, עזרו למישהו שנושא משא כבד. תנו לאהבה של בן להמשיך לזרום דרככם אל העולם. תנו לאהבה שלו להיות המים שמלחחים את האדמה היבשה שלנו.
בן יקר, נער של מוח מבריק ולב של זהב, התפלל עבור אביך אלן, אמה ת'או ואחיך ראיין. שמור עליהם מלמעלה, ולמד אותנו כולנו להביט אל השמיים בעיניים פקוחות של אמונה. נוח בשלום באורו של המשיח, עד שנפגש כולנו בסעודת הנצח. אמן.
For the intentions entrusted to Ben on our prayer wall:
בפקודת המושיע ועל פי תורתו האלוהית, אנו מעזים לומר:
אבינו שבשמים, יתקדש שמך, תבוא מלכותך, יעשה רצונך כבשמים כן בארץ. לחם חוקנו תן לנו היום, סלח לנו על חטאינו, כאשר אנו סולחים גם לאלה שחטאו לנו; ואל תביאנו לידי ניסיון, כי אם הצילנו מן הרע. אמן.
יהי רצון שאלוהים יברך אתכם בשלום שאין לו סוף. לכו בשלום, נושאים את אורו של בן בלבכם.
✝ יברך אתכם האל הכול יכול: האב, והבן, ורוח הקודש. אמן.