יום ראשון התשעה-עשר בזמן הרגיל — מילה יומית

פתיחה

בשם האב והבן ורוח הקודש. אמן. חסד ישוע המשיח אדוננו, אהבת אלוהים והתחברות רוח הקודש יהיו עם כולכם.

מנהג התשובה

אדון, רחם עלינו. המשיח, רחם עלינו. אדון, רחם עלינו.

♪ “Kyrie (Version B)” — A song for Ben

מקראי היום

קריאה ראשונה · 1 Kings 19:9a, 11-13a

וַיָּבֹא-שָׁם אֶל-הַמְּעָרָה וַיָּלֶן שָׁם. וַיֹּאמֶר: "צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי יְהוָה, וְהִנֵּה יְהוָה עֹבֵר!" וְרוּחַ גְּדוֹלָה וָחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה — לֹא בָרוּחַ יְהוָה. וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ — לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה. וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ — לֹא בָאֵשׁ יְהוָה. וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה. וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ, וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ, וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה.

מזמור תשובה · Psalm 85:9, 10, 11-12, 13-14

ת. הַרְאֵנוּ יְהוָה חַסְדֶּךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן-לָנוּ. אֶשְׁמְעָה מַה-יְדַבֵּר הָאֵל יְהוָה — כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם. אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ, לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ. ת. הַרְאֵנוּ יְהוָה חַסְדֶּךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן-לָנוּ. חֶסֶד-וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ; צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ. אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח; וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף. ת. הַרְאֵנוּ יְהוָה חַסְדֶּךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן-לָנוּ. גַּם-יְהוָה יִתֵּן הַטּוֹב; וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ. צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ; וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו. ת. הַרְאֵנוּ יְהוָה חַסְדֶּךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן-לָנוּ.

קריאה שנייה · Romans 9:1-5

אַחַי, אֱמֶת אֲנִי מְדַבֵּר בַּמָּשִׁיחַ, אֵינֶנִּי מְשַׁקֵּר, וּמַצְפּוֹנִי מְעִיד לִי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כִּי יָגוֹן גָּדוֹל לִי וּכְאֵב בִּלְתִּי פוֹסֵק בְּלִבִּי. כִּי יָכֹלְתִּי לְאַחֵל לְעַצְמִי לִהְיוֹת מְנֻדֶּה מִן הַמָּשִׁיחַ לְמַעַן אַחַי, קְרוֹבַי לְפִי הַבָּשָׂר. הֵם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר לָהֶם הַמַּעֲמָד כְּבָנִים, הַכָּבוֹד, הַבְּרִיתוֹת, מַתַּן הַתּוֹרָה, עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ וְהַהַבְטָחוֹת; לָהֶם הָאָבוֹת, וּמֵהֶם, לְפִי הַבָּשָׂר, הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הוּא מֵעַל כֹּל, אֱלֹהִים מְבֹרָךְ לְעוֹלָמִים. אָמֵן.

בשורה · Matthew 14:22-33

מִיָּד אִלֵּץ יֵשׁוּעַ אֶת הַתַּלְמִיดִים לַעֲלוֹת אֶל הַסִּירָה וְלַעֲבֹר לְפָנָיו אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי, עַד שֶׁיְּשַׁלַּח אֶת הַהֲמוֹנִים. לְאַחַר שֶׁשִּׁלַּח אֶת הַהֲמוֹנִים, עָלָה אֶל הָהָר לְבַדּוֹ לְהִתְפַּלֵּל. כְּשֶׁבָּא הָעֶרֶב, הָיָה שָׁם לְבַדּוֹ. וְהַסִּירָה כְּבָר הָיְתָה בְּאֶמְצַע הַיָּם, מלטלטלת בַּגַּלִּים, כִּי הָרוּחַ הָיְתָה נֶגְדָּהּ. בָּאַשְׁמֹרֶת הָרְבִיעִית שֶׁל הַלַּיְלָה בָּא אֲלֵיהֶם כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ עַל הַיָּם. כְּשֶׁרָאוּהוּ הַתַּלְמִידִים הוֹלֵךְ עַל הַיָּם, נבהלו וְאָמְרוּ: "רוּחַ רְפָאִים הִיא!" וּמִפַּחַד צָעֲקוּ. מִיָּד דִּבֵּר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "חִזְקוּ, זֶה אֲנִי; אַל תִּירָאוּ." עָנָה פֶּטְרוֹס וְאָמַר לוֹ: "אֲדֹנִי, אִם זֶה אַתָּה, צַוֵּה עָלַי לָבוֹא אֵלֶיךָ עַל הַמַּיִם." אָמַר לוֹ: "בֹּא!" יָרַד פֶּטְרוֹס מִן הַסִּירָה וְהָלַךְ עַל הַמַּיִם לָבוֹא אֶל יֵשׁוּעַ. אַךְ כְּשֶׁרָאָה אֶת הָרוּחַ הַחֲזָקָה נִפְחַד, וּכְשֶׁהִתְחִיל לִשְׁקֹעַ צָעַק: "אֲדֹנִי, הוֹשִׁיעֵנִי!" מִיָּד יָשַׁט יֵשׁוּעַ אֶת יָדוֹ, תָּפַס בּוֹ וְאָמַר לוֹ: "קְטַן אֱמוּנָה, לָמָּה הִסְתַּפַּקְתָּ?" כְּשֶׁעָלוּ אֶל הַסִּירָה, שָׁקְטָה הָרוּחַ. וְאֵלֶּה שֶׁהָיוּ בַּסִּירָה הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ וְאָמְרוּ: "אֶמֶת, אַתָּה בֶּן-אֱלֹהִים!"

הַרְאֵנוּ יְהוָה חַסְדֶּךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן-לָנוּ.

דרשה

אחים ואחיות יקרים…

בסערות החיים, כשהגלים מלטלטלים את הסירה והחשכה כבדה, אנו מבינים היטב את תחושתו של פטרוס בבשורה. הוא צועד על המים, אך ברגע שהוא מביט בעוצמת הרוח, הפחד משתלט עליו והוא מתחיל לשקוע. ממעמקי הלב עולה צעקתו: "אֲדֹנִי, הוֹשִׁיעֵנִי!"

ומה עושה ישוע? הבשורה אינה אומרת שהוא השתקף או היסס. כתוב: "מִיָּד יָשַׁט יֵשׁוּעַ אֶת יָדוֹ, תָּפַס בּוֹ".

ובקריאה הראשונה אנו פוגשים את אליהו הנביא במערה. הרוח הייתה חזקה ומפרקת הרים, הרעש והאש זעזעו את הארץ — אך אלוהים לא היה בהם. רק לאחר מכן הגיע "קוֹל דְּמָמָה דַקָּה". דווקא בלחישה השקטה הזו חווה הנביא את נוכחות אלוהים.

האם חוויתם פעם רגע שבו כל הסובב אתכם סוער, וכל מה שנפשכם מבקשת הוא היד המושטת או השקט המנחם?…

שמונה שבועות חלפו מאז ש-Benjamin היקר נאסף אל אלוהים.

כשחושבים על הקול העדין ועל השקט של המים, נזכרים בנפשו העדינה וברוחב הלב השקט של Benjamin Vo. Ben לא היה זקוק לצעקות או לרעש כדי לאהוב. זוכרים את אותם ערבים שקטים על רציף המים, כשישב ברוגע והביט בסירות ובאורות הרחוקים? זוכרים איך היה מקשיב ברוגע ובשמחה לסיפורים של אביו, בעיניים קורנות ומלאות הקשבה עמוקה?

ל-Benjamin הייתה מתנה מופלאה למצוא יופי בשקט, בחיבור הפשוט והטהור עם משפחתו. בנפשו העדינה, Ben הראה לנו שאלוהים נמצא ברגעים הקטנים של הקרבה, האהבה והחום המשפחתי.

אלן ות'או היקרים, ראיין האהוב, המשפחה כולה…

ולכל הילדים הסובלים, ולכל המשפחות הנושאות צלב כבד והורגלנו לראותן צועדות איתנו מקרוב וממרחק:

כשהגעגוע ל-Ben סוער והגלים נראים גבוהים מדי, ישוע מושיט את ידו אליכם כעת. הוא אינו מביט ממרחק; הוא נוגע בידכם ואומר לכם בלחישה עדינה: "חִזְקוּ, זֶה אֲנִי; אַל תִּירָאוּ".

Benjamin נמצא כעת עם ישוע, במקום שבו אין סערות ואין עוד כאב. Ben שמח, חופשי ועטוף באור הנצחי, לצד קרלו אקוטיס הקדוש ובחיקה האוהב של מרים הבתולה. נמשיך לצעוד קדימה באומץ, לאהוב את ראיין, ולבטוח ביד המושטת של אלוהים שאינה עוזבת אותנו לעולם. אמן.

הרהור

♪ “Meditation Hymn (Version B)” — A song for Ben

תפילות הציבור

For the intentions entrusted to Ben on our prayer wall:

“היי בן - יושב במטוס וחושב עליך. החיים כל כך קצרים. אני עדיין לא מאמין שאתה כבר לא כאן איתנו. תודה שהיית הבן שלי בעולם הזה במשך 15 שנים. אני מקווה להתאחד איתך לנצח בגן עדן יום אחד. בינתיים, אנא 'שמור' על ההורים שלך כפי שהבטחת לי בחלומותיי. אני אוהב אותך כל כך, בן.” — Dad