יום חמישי של השבוע החמישה עשר בזמן רגיל

אחים ואחיות יקרים, אנו מתכנסים היום, ארבעה שבועות מאז שבן היקר שלנו עבר אל חיק האב. אנו נושאים את הכאב, אך גם את התקווה, שכן אנו יודעים שאהבתו של אלוהים גדולה מכל צער.

היום, ישוע קורא לנו בקריאה עדינה, קריאה שנוגעת עמוק בלבנו: "בּוֹאוּ אֵלַי כָּל הָעֲמֵלִים וְהָעֲמוּסִים, וַאֲנִי אֶתֵּן לָכֶם מְנוּחָה." איזו הבטחה מופלאה! מי מאיתנו אינו חש עמוס לפעמים? מי אינו נושא משא כבד על כתפיו? ישוע רואה את העומס הזה, והוא מציע לנו מקלט, מנוחה לנשמה.

הקריאה הראשונה מספר ישעיהו מהדהדת את הכמיהה הזו למנוחה ולאמת: "דרֶך צדיק מישרים, מעגל צדיק תפלס." אנו כמהים לדרך ישרה, לדרך של צדק ושלום, במיוחד כאשר אנו מתמודדים עם תהפוכות החיים. הנביא מתאר כאב עמוק, כמו של יולדת, אך מסתיים בהבטחה מדהימה: "יחיו מתיך, נבלתי יקומון; הקיצו ורננו שוכני עפר." זוהי הבטחה לתחייה, לאור, לחיים מעבר לכאב ולמוות. זוהי הבטחה שגם כשהחיים מרגישים כמו לידה של רוח, בסופו של דבר, אלוהים הוא המעניק שלום ותקווה.

בן שלנו, בנימין, היה ילד שחי חיים מלאי שמחה וסקרנות. הוא אהב ללמוד, לחקור, לראות את העולם. אני חושב על החיוך המבריק שלו, על הדרך שבה חלק את שמחת גילוי העולם עם משפחתו, במיוחד בטיולים הרבים שחווה. הוא היה מלא חיים, וחיים אלה, על אף קוצרם, היו מלאים באור ובאהבה. הוא לא היה עמוס בחיפוש אחר משמעות; הוא מצא אותה באהבה שקיבל ונתן, ובשמחת הלימוד והגילוי.

כשאנו חושבים על בנימין, אנו רואים ילד שקיבל את קריאתו של ישוע לחיות באור. הוא לקח על עצמו את עולו של ישוע, עול קל ונוח, עול של אהבה וחיבור. כעת, הוא במנוחה האולטימטיבית, בזרועותיו של ישוע, שם הוא מוצא שלווה אמיתית.

להוריו, אלן ות'או, ולאחיו ראיין, ולכל הדודים והדודות וכל מי שאהב אותו: אני יודע שהלב כבד. אבל זכרו את קריאתו של ישוע: "בואו אליי... ואני אתן לכם מנוחה." תנו לישוע לשאת אתכם ברגעים אלה. תנו לו להקל את עולכם. זכרו את שמחתו של בנימין, את רוחו העדינה, את אהבתו. הוא איתנו, בדרך אחרת, ומתפלל עבורנו.

ולכל הילדים הסובלים, ולכל המשפחות הנושאות צלב כבד: אתם נראים, אתם אהובים. אלוהים מחזיק אתכם. ישוע רואה את הכאב שלכם, והוא מבטיח מנוחה. ישוע קורא לנו להאמין בתחייה, להאמין שהמוות אינו הסוף, אלא מעבר לחיים חדשים, מלאים באורו של אלוהים. מי ייתן וכולנו נמצא נחמה ותקווה באהבתו הבלתי נדלית של אלוהים, ונדע שבן נמצא כעת בשמחת הנצח. אמן.