חג מרים המגדלית הקדושה — מילה יומית

פתח הדבר והברכה

בשם האב והבן ורוח הקודש. חסד אדוננו ישוע המשיח, אהבת האלוהים ושותפות רוח הקודש יהיו עם כולכם.

מעמד החרטה

אדון, רחם עלינו. המשיח, רחם עלינו. אדון, רחם עלינו.

♪ “Kyrie (Version B)” — A song for Ben

מקראי הקודש

קריאה ראשונה · Song of Songs 3:1-4b

כֹּה אָמְרָה הַכַּלָּה: "עַל־מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו. אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר, בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי; בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו. מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר: אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם? כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם, עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי."

מזמור תהילים · Psalm 63:2, 3-4, 5-6, 8-9

ת. צמאה לך נפשי, אדוני אלוהיי. אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָ, צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי, כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ־צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי־מָיִם. ת. צמאה לך נפשי, אדוני אלוהיי. כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ, לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ. כִּי־טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים, שְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנְךָ. ת. צמאה לך נפשי, אדוני אלוהיי. כֵּן אֲבָרֶכְךָ בְחַיָּי, בְּשִׁמְךָ אֶשָּׂא כַפָּי. כְּמוֹ חֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע נַפְשִׁי, וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל־פִּי. ת. צמאה לך נפשי, אדוני אלוהיי. כִּי־הָיִיתָ עֶזְרָתָה לִּי, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֲרַנֵּן. דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ, בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ. ת. צמאה לך נפשי, אדוני אלוהיי.

בשורה · John 20:1-2, 11-18

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַשַּׁבָּת בָּאָה מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, בְּעוֹד חֹשֶׁךְ, אֶל הַקֶּבֶר, וַתֵּרֶא אֶת הָאֶבֶן מוּסָרָה מִן הַקֶּבֶר. וַתָּרָץ וַתָּבֹא אֶל שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס וְאֶל הַתַּלְמִיד הָאַחֵר אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ אֲהֵבוֹ, וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: "לָקְחוּ אֶת הָאָדוֹן מִן הַקֶּבֶר, וְלֹא יָדַעְנוּ אֵיפֹה הִנִּיחוּ אֹתוֹ." וּמִרְיָם עָמְדָה בּוֹכִיָּה בַּחוּץ אֵצֶל הַקֶּבֶר. וּבִבְכִיָּהּ נִשְׁקְפָה אֶל הַקֶּבֶר, וַתֵּרֶא שְׁנֵי מַלְאָכִים לְבוּשֵׁי לְבָנִים יוֹשְׁבִים, אֶחָד מִמְּרַאֲשׁוֹתָיו וְאֶחָד מִמַּרְגְּלוֹתָיו שֶׁל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּנַח שָׁם גּוּפַת יֵשׁוּעַ. וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ: "אִשָּׁה, לָמָה אַתְּ בּוֹכָה?" וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: "כִּי לָקְחוּ אֶת אֲדֹנִי, וְלֹא יָדַעְתִּי אֵיפֹה הִנִּיחוּ אֹתוֹ." וּכְדַבְּרָהּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, נִפְנְתָה אָחוֹר וַתֵּרֶא אֶת יֵשׁוּעַ עֹמֵד, וְלֹא יָדְעָה כִּי יֵשׁוּעַ הוּא. אָמַר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ: "אִשָּׁה, לָמָה אַתְּ בּוֹכָה? אֶת מִי אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת?" הִיא חָשְׁבָה כִּי הוּא גַּנָּן וַתֹּאמֶר אֵלָיו: "אֲדֹנִי, אִם אַתָּה נְשָׂאתָ אֹתוֹ, הַגִּידָה לִּי אֵיפֹה הִנַּחְתָּ אֹתוֹ וַאֲנִי אֶקָּחֶנּוּ." אָמַר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ: "מִרְיָם!" הִיא נִפְנְתָה וַתֹּאמֶר אֵלָיו בְּעִבְרִית: "רַבּוּנִי!" שֶׁפֵּרוּשׁוֹ מוֹרִי. אָמַר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ: "אַל תִּגְּעִי בִּי, כִּי עוֹד לֹא עָלִיתִי אֶל אָבִי; אַךְ לְכִי אֶל אַחַי וְאִמְרִי אֲלֵיהֶם: 'אֲנִי עוֹלֶה אֶל אָבִי וַאֲבִיכֶם, וְאֶל אֱלֹהַי וֵאלֹהֵיכֶם.'" וַתָּבֹא מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וַתַּגֵּד לַתַּלְמִידִים: "רָאִיתִי אֶת הָאָדוֹן!" וְאֶת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיהָ.

צמאה לך נפשי, אדוני אלוהיי.

דרשה

אחים ואחיות יקרים…

חמישה שבועות חלפו מאז שבנימין היקר שלנו נפרד מאיתנו. חמישה שבועות שבהם הלב מסתובב לפעמים בחשיכה, מחפש נחמה.

כמה מרגש לקרוא היום, בחג מרים המגדלית, את דברי שיר השירים: "עַל־מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי." ובבשורת יוחנן, אנו רואים את מרים עומדת ליד הקבר, בוכה בחשיכת הבוקר. היא מחפשת את אדונה, ואינה יודעת היכן הוא.

אבל אז… מתרחש הרגע המופלא ביותר.

ישוע פונה אליה ואומר מילה אחת בלבד: "מרים!"

באותו רגע, הדמעות הופכות לאור. היא מזהה את קולו של הרועה הטוב, הקורא לה בשמה.

בן שלנו — בנימין — ידע מהי מסירות של הלב. כשחשבתי על קריאות היום, נזכרתי ברוח הנחושה והיפה של בן. על מגרש הבדמינטון, הוא חי לפי תפיסה פשוטה ועמוקה: "לנסות זה כל מה שנחשב." הוא לא פחד מכישלון; הוא פשוט נתן את כל כולו, בכל אימון ובכל אתגר, בחיוך מתוק ובנחישות מלאת חיים.

מאיפה נובעת נחישות כזו בילד צעיר? היא נובעת מלב שאוהב, לב שאינו מונע את עצמו מלהשתדל ולהעניק.

ולפעמים, ברגעים האלה של שכול וגעגוע, הלב של הורים ואנשים אוהבים נוטה לחפש תשובות בחשיכה. יש המרשים לעצמם ללחוש בסתר: "אולי פספסתי משהו? אולי יכולתי לעשות עוד?"

הקשיבו היטב לדברי המשיח. כששאלו את ישוע על סבל, הוא ענה בבירור: "לא הוא חטא ולא הוריו." (יוחנן ט', 3).

אלן ות'או היקרים, וכל המשפחה: מחלה אינה עונש. אתם לא פספסתם דבר. לא הייתה זו אשמתכם, ולא היה דבר בעולם שביכולתכם לעשות ולא עשיתם. הענקתם לבנימין אהבה שאין לה גבול. אלוהים אינו מאשים אתכם — הוא מחבק אתכם. הסירו את האבן הכבדה הזו מליבכם.

ישוע, שקרא למרים המגדלית בשמה ליד הקבר הריק, קורא כעת לבנימין Vo ומשכן אותו באור הנצחי. והוא קורא גם לכם. הוא קורא לאלן, לת'או, ולאחיו האהוב והיקר ראיין. הוא מבקש מכם: המשיכו לחיות, המשיכו לאהוב, הפיצו את האור של בן בעולם.

לכל בני המשפחה, הקרובים והרחוקים, ולכל הילדים והמשפחות הנושאים כיום צלב כבד של סבל: דעו כי אינכם לבד. האדון רואה את דמעותיכם, והוא אוסף אתכם תחת כנפיו.

מי ייתן ונזכור תמיד את מילותיו של בן, שכל מה שנחשב הוא לנסות ולאהוב בכל הלב. ובנימין, שנמצא כעת בזרועות האב, מתפלל עבורנו ומאיר את דרכנו בתקווה שאינה נכבית לעולם. אמן.

הרהור

♪ “Meditation Hymn (Version B)” — A song for Ben

תפילת המאמינים

For the intentions entrusted to Ben on our prayer wall:

“Ben, מי יתן ורוחך תמשיך לחיות בשמחה ובשלום עם האב שבשמיים, ושהוא ישלח את מלאכיו להשגיח על הוריך ואחיך. מי יתן והם יתנחמו מדי יום באהבתו ובחסדו, ושתתאחדו כולכם יום אחד יחד לנצח כמשפחה נצחית. שולחים לך את אהבתנו!!!”