חג יעקב השליח הקדוש — מילה יומית

פְּתִיחָה

בְּשֵׁם הָאָב וְהַבֵּן וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. אָמֵן. חֶסֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדוֹנֵנוּ, אַהֲבַת הָאֱלֹהִים וְשֻׁתָּפוּת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ יִהְיוּ עִם כֻּלְּכֶם.

וִדּוּי

אֲדוֹנֵנוּ, רַחֵם עָלֵינוּ. הַמָּשִׁיחַ, רַחֵם עָלֵינוּ. אֲדוֹנֵנוּ, רַחֵם עָלֵינוּ.

♪ “Kyrie (Version A)” — A song for Ben

מִקְרָא

קְרִיאָה רִאשׁוֹנָה · 2 Corinthians 4:7-15

אַחַי וְאַחְיוֹתַי: הָאוֹצָר הַזֶּה נָתוּן לָנוּ בִּכְלֵי חֶרֶשׁ, כְּדֵי שֶׁהַכֹּחַ הַמֻּפְלָא יִהְיֶה מֵאֱלֹהִים וְלֹא מִמֶּנּוּ. אֲנַחְנוּ נִלְחָצִים מִכָּל צַד, אַךְ אֵינֵנוּ נִמְעָכִים; מְבוּכִים, אַךְ לֹא נוֹאָשִׁים; נִרְדָּפִים, אַךְ לֹא נִנְטָשִׁים; מוּשְׁלָכִים לָאָרֶץ, אַךְ לֹא אוֹבְדִים; נוֹשְׂאִים תָּמִיד בַּגּוּף אֶת מוֹתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ, כְּדֵי שֶׁגַּם חַיֵּי יֵשׁוּעַ יֵרָאוּ בְּגוּפֵנוּ. כִּי אֲנַחְנוּ הַחַיִּים נִמְסָרִים תָּמִיד לַמָּוֶת לְמַעַן יֵשׁוּעַ, כְּדֵי שֶׁחַיֵּי יֵשׁוּעַ יֵרָאוּ בִּבְשָׂרֵנוּ הַבָּנֶה. לְפִיכָךְ הַמָּוֶת פּוֹעֵל בָּנוּ, אַךְ הַחַיִּים בָּכֶם. וּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אוֹתָהּ רוּחַ שֶׁל אֱמוּנָה, כַּכָּתוּב: "הֶאֱמַנְתִּי, כִּי אֲדַבֵּר", גַּם אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים וְעַל כֵּן מְדַבְּרִים, בְּדַעְתֵּנוּ כִּי זֶה שֶׁהֵקִים אֶת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ יָקִים גַּם אוֹתָנוּ עִם יֵשׁוּעַ וְיוֹשִׁיבֵנוּ עִמָּכֶם לְפָנָיו. כִּי הַכֹּל לְמַעַנְכֶם, כְּדֵי שֶׁהַחֶסֶד הַמֻּשְׁפָּע בְּשֶׁפַּע עַל אֲנָשִׁים רַבִּים יוֹתֵר וְיוֹתֵר יַרְבֶּה אֶת הַתּוֹדָה לִכְבוֹד אֱלֹהִים.

מִזְמוֹר תְּהִלִּים · Psalm 126:1bc-2ab, 2cd-3, 4-5, 6

ר. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. בְּשׁוּב יְהוָה אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן, הָיִינוּ כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה. ר. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם: "הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּם." הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ; הָיִינוּ שְׂמֵחִים. ר. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. שׁוּבָה יְהוָה אֶת-שְׁבִיתֵנוּ, כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. ר. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה, נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ-הַזָּרַע; בֹּא-יָבֹא בְרִנָּה, נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו. ר. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ.

בְּשׂוֹרָה · Matthew 20:20-28

אָז נִגְּשָׁה אֵלָיו אֵם בְּנֵי זַבְדַּי עִם בָּנֶיהָ, הִשְׁתַּחֲוְתָה וּבִקְשָׁה מִמֶּנּוּ דָּבָר-מָה. אָמַר לָהּ: "מָה רְצוֹנֵךְ?" אָמְרָה לוֹ: "אֱמֹר כִּי שְׁנֵי בָּנַי אֵלֶּה יֵשְׁבוּ אֶחָד מִימִינְךָ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלְךָ בְּמַלְכוּתְךָ." עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אֵינְכֶם יוֹדְעִים מָה אַתֶּם מְבַקְשִׁים. הֲתוּכְלוּ לִשְׁתּוֹת אֶת הַכּוֹס אֲשֶׁר אֲנִי עָתִיד לִשְׁתּוֹת?" אָמְרוּ לוֹ: "נ וּכַל." אָמַר לָהֶם: "אֶת כּוֹסִי אָכֵן תִּשְׁתּוּ, אַךְ לָשֶׁבֶת מִימִינִי וּמִשְּׂמֹאלִי אֵין זֶה מִשֶּׁלִּי לָתֵת, כִּי אִם לְאֵלֶּה אֲשֶׁר הוּכַן לָהֶם מֵאֵת אָבִי." כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת הָעֲשָׂרָה, הִתְרַעֲמוּ עַל שְׁנֵי הָאַחִים. קָרָא לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אַתֶּם יוֹדְעִים כִּי שָׂרֵי הַגּוֹיִם רוֹדִים בָּהֶם, וְהַגְּדוֹלִים מַפְעִילִים אֶת שִׁלְטוֹנָם עֲלֵיהֶם. לֹא כֵּן יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם; אֶלָּא כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת גָּדוֹל בֵּינֵיכֶם יִהְיֶה מְשָׁרֶתְכֶם, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת רִאשׁוֹן בֵּינֵיכֶם יִהְיֶה עַבְדְּכֶם; כְּפִי שֶׁבֶּן-הָאָדָם לֹא בָּא כְּדֵי שֶׁיְּשָׁרְתוּהוּ, אֶלָּא כְּדֵי לְשָׁרֵת וְלָתֵת אֶת נַפְשׁוֹ כֹּפֶר בְּעַד רַבִּים."

הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ.

דְּרָשָׁה

אחים ואחיות יקרים…

השליח פאולוס כותב לנו היום מילים המלטפות את הלב הדואב: "הָאוֹצָר הַזֶּה נָתוּן לָנוּ בִּכְלֵי חֶרֶשׁ, כדי שהכוח המופלא יהיה מאלוהים ולא מאיתנו." ובבשורת מתי, ישוע שואל את יעקב ויוחנן: "הַתוּכְלוּ לִשְׁתּוֹת אֶת הַכּוֹס אֲשֶׁר אֲנִי עָתִיד לִשְׁתּוֹת?"

כולנו כלי חרש. שבירים, פגיעים, בשר ודם. כשאנו פוגשים אובדן, אנו מרגישים עד כמה הכלים הללו עדינים… אך בתוך כלי החרש השביר הזה, אלוהים טומן אוצר עצום — נשמה שאינה דועכת, ואהבה שאינה נכחדת לעולם.

שישה שבועות חלפו מאז שבנימין היקר שלנו עזב את כלי החרש הארצי ועבר אל זרועות האב.

כשאני מהרהר בקריאות של היום, אני חושב על שמחת המסע של Ben. בנימין אהב לגלות את העולם. יחד עם "הארבעה המושלמים" שלו — אבא, אמא, ואחיו ראיין — הם טיילו בין ערים רחוקות, חקרו נופים חדשים והביטו במטוסים ממריאים אל אופק פתוח. נפשו של Benjamin היתה מלאה פלא, סקרנות וחיבור עמוק למשפחתו. הטיולים הללו לא היו רק נסיעות; הם היו אוצר של אהבה שנצרב בתוך כלי חרש אנושי.

גופנו שביר, אך האהבה והשמחה שחלקתם במסעות הללו? הן אוצר הנצח. אוצר ששום צער לא יוכל לקחת ממכם.

ישוע מזכיר לנו בבשורה שגדולתו של אדם אינה נמדדת בכוח, אלא בלב המשרת והאוהב. ובמזמור תהילים אנו מבטיחים לעצמנו: "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ." הדמעות שלכם כעת, אלן ות'או היקרים, הדמעות של ראיין ושל המשפחה כולו… הן זרעים. זרעים של אהבה עמוקה שתישא פרי של נחמה ותקווה.

אלן ות'או, ראיין היקר, הדודים והדודות, וכל מי שאהב את בנימין Vo…

ולכל המשפחות והילדים הצופים בנו מרחוק, במיוחד אלה שנושאים כעת צלב כבד של סבל או מחלה:

דעו כי ישוע אינו עומד מרחוק. הוא צועד איתכם בתוך השברים. הוא יודע מהי כוס הסבל, והוא מחזיק את ידיכם בכל רגע.

בנימין אינו כבול עוד לכלי חרש שביר. הוא נמצא כעת בשמחת הנצח, עטוף באהבתה של מרים הבתולה ובחברת יעקב הקדוש. והוא מתפלל עבורכם — שתמצאו כוח להמשיך, לאהוב ולחיות למען ראיין ולמען האור הגדול שהוא הותיר בליבכם. אמן.

הרהור

♪ “Meditation Hymn (Version A)” — A song for Ben

תְּפִלּוֹת הַצִּבּוּר

For the intentions entrusted to Ben on our prayer wall:

“אמא ואבא מתגעגעים אליך כל כך, בן. אנא התפלל לבריאותה של אמא, כי היא לא ישנה הרבה. אנא התפלל על המשפחה שלך שעל פני האדמה ושנלמד איך לנווט בחיים האלה בלעדיך.” — Dad