יום שלישי של השבוע השישה-עשר בזמן רגיל

אחים ואחיות יקרים, אנו מתכנסים היום, חמישה שבועות מאז שבן היקר שלנו עבר אל חיק האב. אנו נושאים את זיכרונו בלבנו, ומחפשים נחמה במילים הקדושות של אלוהים.

היום, בבשורת מתי, אנו שומעים את ישוע אומר דבר מפתיע. כשמספרים לו שאמו ואחיו עומדים בחוץ ומבקשים לדבר איתו, הוא משיב: "מי היא אמי? ומי הם אחיי?" ואז, הוא מושיט את ידו אל תלמידיו ואומר: "הנה אמי ואחיי. כי כל העושה את רצון אבי שבשמיים, הוא אחי ואחותי ואמי." זוהי קריאה עמוקה, קריאה שמרחיבה את מעגל המשפחה מעבר לקשרי דם, אל קשרי אמונה וציות לרצון האלוהי.

הקריאה הראשונה מספר מיכה מהדהדת את אהבתו הבלתי מותנית של אלוהים, אהבה שמחבקת את כל עמו. "מי אל כמוך, נושא עוון ועובר על פשע לשארית נחלתו? לא החזיק לעד אפו, כי חפץ חסד הוא." מיכה מזכיר לנו שאלוהים הוא רועה שדואג לעמו, סולח לחטאיהם, ומשליך את כל עוונותיהם "במצולות ים." הוא אל של חסד וחמלה, לא של כעס נצחי. הוא מזכיר לנו את יציאת מצרים, את ימי הפלאים, ומבטיח לנו שוב "הראה לנו נפלאות".

מה הקשר בין שתי הקריאות הללו? שתיהן מדברות על השתייכות, על משפחה. במיכה, אלוהים הוא הרועה של עמו, המשפחה שלו. בבשורת מתי, ישוע מגדיר מחדש את משפחתו, וכולל בה את כל מי שעושה את רצון האב. זה אומר שאהבתו של אלוהים אינה מוגבלת. היא פתוחה לכולם. היא מחבקת את כולנו.

אני חושב על בנימין, על רוחו העדינה ועל טוב לבו. הוא היה ילד שאהב את משפחתו, שחלק איתם רגעים של שמחה וגילוי. אני זוכר את האמפתיה העמוקה שלו לאחרים, את הדרך שבה דאג לאלו שסביבו. בן הבין, בדרכו שלו, את המשמעות של השתייכות למשפחה רחבה יותר – לא רק למשפחתו הקרובה, אלא גם למשפחת האמונה, משפחת האלוהים. הוא חי את חייו מתוך אהבה, ומי שחי מתוך אהבה, עושה את רצון האב.

להוריו, אלן ות'או, ולאחיו ראיין, ולכל הדודים והדודות, ולכל מי שאהב אותו: כאב האובדן הוא עצום, אך אנו מוזמנים לזכור את הבטחת אלוהים ממיכה: הוא "לא החזיק לעד אפו, כי חפץ חסד הוא." אלוהים חפץ בחסד עבורכם, חפץ בנחמה עבורכם. הוא רועה אתכם גם ברגעים אלה של צער.

ולכל הילדים הסובלים, ולכל המשפחות הנושאות צלב כבד: אתם חלק ממשפחת האלוהים. ישוע רואה אתכם, ומחבק אתכם. הוא מזמין אתכם לעשות את רצון האב, למצוא נחמה באהבתו, ולדעת שאתם לעולם לא לבד. דרך חייו של בנימין, אנו רואים את היופי של נשמה שחיה באהבה, וכיצד חיים כאלה ממשיכים להאיר גם לאחר מכן. מי ייתן וכולנו נמצא נחמה ותקווה באהבתו הבלתי נדלית של אלוהים, ונדע שבן נמצא כעת בשמחת הנצח. אמן.